17 פבר

לקחים

"גם אתה משאיר בלאגן כשאתה הולך, " אמר לי הבחור הנהדר שעבורו אני בונה חדר בריחה מהמם.

– צודק ! אמרתי לא יקרה יותר!

שנתיים אני עושה אלקטרוניקה לחדרי בריחה. התקדמתי המון, למדתי משגיאות ואין לי ספק שהלקחים מיושמים.

אבל גם הדרישות עולות.

אם פעם לסדר אלמנטים בסדר הנכון היה ה "שוס" של החדר, היום RFID מוסיקה ואלמנטים משולבים הם א-ב. אם פעם עשיתי חדר ביומיים עם שנים שלושה אלמנטים, עם ממסרים בהלחמה וקופסת בקרה מינימלית, היום זה משלב WIRELESS SOUND  ואפקטים מסוגים שונים.

וגם התפאורה היום מושקעת לאין ערוך. אם החדר לא נראה מושקע, החידות יהיו חסרות חשיבות.

מחד – למדתי לא להתפשר. להביא חשמלאי לתשתיות, להשתמש בלוחות ממסרים מוכנים ובציוד סטנדרטי. ומאידך – זה מפריע לי כי אני צריך לעבוד בשטח ותלוי באחרים, ובעיקר בתפאורנים.

עבר הזמן שבו הקשבתי לבעל החדר בנושא הדרך לבצע משהו. היום – אני דורש להשתתף בשלב התכנון של האביזר.

לא יקרה לי יותר שאתכופף לאביזר כמו כוס פלסטיק שצריך לשפוך לתוכה 10 מטבעות (שטאזי בנתניה) . היום יהיה שם אביזר שיספור כל מטבע כמו בטלפון . גם אם זה אומר שלא אעשה את העבודה. ו זאת שרצתה 3.5 כוסות מים לתוך כד נחושת לא רחוק משם תצטרך אביזר כמו שעשיתי בפארק היורה (שעד רגע זה לא שילם עבורו ועבור אלמנט נוסף שקיבל ).

התשתיות, שהן עקב אכילס של כל חדר גרמו לי לחשוב שאפשר טוב יותר.

חדר שכולו WIRELESS

סנסור , מנעול מגנטי, אלמנטים מסובכים – הכל. רק לתת מתח וראוטר של 100 שקל ואפשר לשלוט בזה מכל מחשב.

אני חושב שכל חדר שאקרא להשביח ולא יהיו לו חוטים – אני אעשה WIRELESS אם לא את כולו אז את חלקו.

 

 

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*